Rokushaku Bojutsu
מיומנות המקל הארוך – אסטרטגיית לחימה
ודרך להתפתחות


מאת: שיהאן מוטי נתיב
צילומים: אלון שחם
לפני כ-700 שנה נשבר להב הנאגינאטה של קוראנדו בעיצומו של קרב, אבל הלוחם בעל מיומנויות הנינג'יטסו לא נכנע והצליח לנצח את רודפיו בעזרת המקל בלבד. על אף הזמן שעבר מאז אותו קרב במעבר ההרים, מיומנות המקל הארוך של קוראנדו עדיין נלמדת והיא רלוונטית וחשובה בהכשרת הלוחם.
 
בשנת 1336 מיסד יאקושימארו קוראנדו (Yakushimaru Kurando) את אסטרטגיית הלחימה של המקל הארוך כאשר מקים בית הספר של אסכולת קוקישין ריו (Kukishin ryu) – אסכולת "הרוח של תשעה שדים".
את שורשיה של האסכולה, שמקורותיה בסין, מזהים ביפן כבר במאה ה-12. גורסים כי היו אלה שני לוחמים סינים שמצאו דרכם ליפן לאחר ששרדו את שדה הקרב והביאו עמם את הידע והניסיון הקרבי. האסכולה כוללת שמונה אסטרטגיות לחימה שעיקרן שימוש במגוון כלי נשק, מהבולטים בהם - חרב, מקל ארוך וקצר, רומח ונגינאטה (חנית קדומה שנבנתה ממוט ארוך שעל קצהו מורכב להב מעוקל של חרב).
במשך תקופה ארוכה הועסקו הלוחמים מאסכולת קוקישין על ידי יורדי ים במשימות הגנה על הספינות בפני פירטים. כדי לשמור על יציבותם בהפלגות אמצו הלוחמים עמידות מוצא רחבות ונמוכות והשתמשו גם במוטות של תרנים ובמשוטים כבדים כאמצעי לחימה, כך שהלחימה עם כלי הנשק הארוכים מבוססת על מיומנות לחימה בידיים ריקות בעלת אופי נוקשה וקשוח, תוך שימוש באגרוף מודגש וכבד (Daken) המכונה ה"אגרוף הסודי" שמכוון לפגוע ביציבות היריב.
הקרב במעבר הרים
ההיסטוריה מספרת על אירוע קרבי מרתק ואפוף מסתורין שהביא את קוראנדו להקמת בית הספר. סיפור האירוע הועבר מדור לדור והפך לאגדה בעלת גרסאות שונות. מסופר כי קוראנדו, שהיה אז לוחם צעיר בן  18ובעל ניסיון בנינג'יטסו, השתתף בקרב בין שני שליטים של מחוזות שונים ביפן המפולגת. בסופו של הקרב נשבה השליט הזקן של המחוז הדרומי, גו-דייגו
(Godaigo) ונכלא במבצר. קוראנדו הבין שגו-דייגו לא ישרוד את תנאי השבי הקשים ומתוך דאגה לשלומו של הזקן קיבל החלטה להצילו. קוראנדו התגנב למבצר באישון לילה ועמו שני לוחמים והצליח להגיע אל השליט הזקן. כדי לנוע ברחבי המבצר מבלי לעורר חשד הלביש את גו-דייגו בבגדי אישה. החילוץ כמעט ועבר בהצלחה, אלא שבעת חציית המסדרון המוביל מחוץ לחומות המבצר עלה רעש חזק מקורות העץ עליהן דרכו, מוסבר שקורות העץ הונחו באופן שישמשו כ"מלכודת רעש". קבוצה גדולה של שומרים החלה לדלוק אחריהם. קוראנדו נמלט לכיוון ההרים כשהוא נושא את גו-דייגו הזקן על כתפיו. כאשר הבחין שרודפיו קרובים להשיגו הוא הניח את גו-דייגו במחסה תחת סבך של עץ ובחר במעבר הרים צר כדי להילחם ברודפים. כל אחד מהמחלצים בחר בכלי נשק – האחד בחר בחרב השני בחץ וקשת ואילו קוראנדו בחר בנגינאטה.
היה זה קרב קשה ובמהלכו נשבר הלהב של הנגינאטה. קוראנדו המשיך להילחם ובידיו המוט בלבד. קוראנדו השתמש במוט הארוך כדי להכות את תוקפיו ולהרחיקם ממנו כאשר הוא משתמש בטכניקה סודית (Gyaku Kuji). על פי אחת הגרסאות הוא סימן בחלל האוויר באמצעות נפנוף המקל סמלים בעלי כוחות כשוף שהרתיעו את התוקפים.
בעקבות המבצע הביע גו-דייגו את תודתו העמוקה לקוראנדו על הצלת חייו וכאות הערכה ללחימתו הנועזת הכריז כי מעתה שמו ישא את השם קוקי
(Kuki) שפירושו לוחם כמו תשעה שדים.
בעקבות האירוע הקדיש קוראנדו את עצמו להגנה על גו-דייגו, הקים את בית הספר של קוקישין ריו ומיסד במסגרתו את הלמידה של המקל הארוך -
ה- Rokushaku Bojutsu.
(ביפנית: Roku – שש, Shaku- מידה יפנית - כ-30 ס"מ, Rokushaku –
כ- 180 ס"מ, Bo-מוט/מקל, Jutsu –מיומנות).
 
הידע הועבר מדור לדור בשושלת מסורתית של ראשי אסכולת קוקישין ריו עד לסוקה הנוכחי, מאסהאקי האצומי, שהינו הממשיך ה-28 של השושלת. 
מהשורשים של מיומנות המקל הארוך שנטע קוראנדו לפני מאות שנים צמח עץ מדהים בעוצמתו שגם בימים אלה ממשיך לצמוח ולהתפתח תחת שרביטו של הסוקה האצומי, שנתן תנופה להפצת טכניקות הלחימה של המקל הארוך כאשר פתח בפני העולם הרחב את שערי בית הספר בוג'ין קאן, המאגד ידע של תשע אסכולות לחימה עתיקות ועוסק בהוראת מיומנויות הנינג'יטסו..
עקרונות המיומנות של המקל הארוך
  • דיוק - אחיזה נכונה ומאוזנת, מיקום נכון של המקל ביחס לגוף ושינוי אורך המקל באמצעות החלקתו והחלפת נקודות האחיזה עליו
  • מיקוד - הנעת המקל בחלל ומינופו באופן ממוקד עד כדי תחושה של התנגדות לתנועתו
  • עוצמה - הגברת העוצמה באמצעות שליטה על קצב ומהירות תנועת המקל תוך ניצול המומנטום בתזמון ותיאום עם תנועת הגוף (Tai sabaki)
  • טווח  - ביצוע אפקטיבי של הטכניקות בכל טווח, ממגע צמוד ליריב עד למרחק של למעלה משני מטר תוך ניצול מדויק של חלקי המקל בעת יצירת מגע עם היריב
  • טבעיות - הפעלת המקל בפשטות ובטבעיות (Shizen), הפעלת הגוף תוך כדי מודעות לסביבה
חשיבות האימון והשליטה במקל הארוך
פיתוח איכות התנועה – מקובל כי נדרשת תנועת גוף נכונה כדי להפעיל ביעילות את המקל הארוך, בעוד שהפעלת המקל מאפשרת לזהות בעיות ושגיאות בתנועת הגוף. על כן, אימון נכון עם מקל ארוך מהווה אמצעי לשיפור והעלאת האיכות של תנועת הגוף.
פיתוח מיומנות השימוש בכלי נשק- ניתן להשתמש במקל הארוך כדי לתרגל טכניקות של כלי נשק ארוכים שונים, כמו נגינאטה ורומח. כך שפיתוח המיומנות בטכניקות מקל ארוך תשפר את יכולת השימוש בכל כלי נשק הארוכים אך גם תשפר את השליטה על כלי נשק קצרים יותר, כגון חרבות ומקלות בגדלים שונים. לצורך זה גם כדאי להתנסות בשימוש במקלות שונים, בעוביים ומשקלם, בעת התרגול של טכניקות המקל הארוך. אומנם לא מקובל בימינו להסתובב עם מקל ארוך או רומח ברחוב, אך הלוחם המיומן יצליח להפעיל ביעילות גם רגל של כיסא שבור, כמקל קצר, אם יקלע למצב קיצוני שיחייב זאת.
 
המקל הארוך בבית הספר בוג'ין קאן
מערך הלמידה (Densho) כולל קידה ייחודית עם המקל, יסודות - תשע עמידות מוצא, מכות ובלימות בסיסיות, 52 קאטות המורכבות מרצפים קצרים של תנועות הגנה והתקפה בסיסיות שעל פי הדנשו המקורי הן מבוצעות מול יריב הנושא חרב.הקאטות מתבססות על ניסיון קרבי ומייצגות מהלכים קרביים שהוכיחו עצמם בשדה הקרב העתיק.
 
על פי דרך הלמידה של בוג'ין קאן מיומנות המקל הארוך נרכשת בשלושה שלבים עיקריים:
השלב העיקרי הראשון הוא למידה והפנמה של תנועות היסוד (Kihon) והשילובים המסורתיים (Kata) כפי שעוגנו לפני מאות שנים במערך הלמידה של קוקישין ריו. שלב זה מהווה נדבך הכרחי לרכישת מיומנות ויכולת פיזית, וחשיבותו רבה לשמירת הידע עבור הדורות הבאים. בשלב זה ירכשו הדיוק, המיקוד והעוצמה – הן בהפעלת המקל הארוך והן בשימוש בחרב להגנה והתקפה.
השלב השני הוא התעמקות בעקרונות של הטכניקות המסורתיות וחקירתן באמצעות ביצוע וריאציות (Henka) של היסודות והקאטות שנלמדו בשלב הראשון.
השינוי יבוצע בהדרגה, משינוי קל של קצב וזוויות ועד לשינויים משמעותיים, כגון החלפת הסדר וכיוון התנועות, החלפת כלי נשק והוספת יריבים.
האימונים אצל הסוקה האצומי, רובם ככולם, מתנהלים בדרך זו – האצומי מדגיש את השינוי ומגוון הווריאציות וניתן לפרש דרך זו כמעין שבירת המסורת. בשלב זה יושגו תובנות נוספות לגבי הקאטה המסורתית ותושג יכולת לפעול באפקטיביות בטווחים משתנים תוך מודעות למרחב הלחימה
(Kukan).
בשלב השלישי והגבוה ביותר השימוש במקל הארוך נעשה בטבעיות ובפשטות. קיימת מודעות והבנה פנימית לגבי הקשר התנועתי בין המקל והגוף וזרימתם בהרמוניה מבוצעת ללא הפרעה. האצומי התייחס לשלב זה באמירה "תשתמש במקל כאילו שאינו קיים". זה השלב של גילוי תנועות חבויות (סודיות) בקאטה המסורתית שמגבירות את האפקטיביות של הלחימה על ידי הגדלת מגוון התנועות והוספת מימד של הטעייה שמסייע לפרוץ את הגנת היריב. ברמה זו יש תחושה של הבנת הטכניקות הסודיות בהן השתמש קוראנדו.
 
הגלוי והנסתר
לא ברור עד כמה סיפור החילוץ הדרמטי של הקיסר גו-דייגו הינו פרק מוצק בהיסטוריה של יפן, לא קיים תיעוד מפורט של הטכניקות הסודיות שביצע קוראנדו בקרב נגד הרודפים וגם לא של סימני הכישוף שהפעיל. אבל גם כך רב כוחו של הסיפור מכיוון שהוא מדבר על מוסריות, על תחכום קרבי ועל רוח לחימה והוא משתלב עם דרך הלמידה של המקל הארוך בבוג'ין קאן. הלמידה בבוג'ין קאן מורכבת ביותר מאחר שהאצומי מביא את הידע באופן אותנטי, כפי שנכתב במגילות העתיקות ועם זאת הוא שם דגש על השינוי המתמיד החיוני להתפתחות האדם. האצומי מראה את כל הטכניקות אך לא יאמר על טכניקה מסוימת שהיא "סודית", כי הוא יודע שתהיה לכך משמעות רק כאשר תיווצר ההבנה, ברמה הגבוהה של הלמידה, ההבנה שתאפשר את הגילוי העצמי של הסודות. אכן, ככל שמתפתחת המיומנות ומגיעים לתנועה טבעית עם המקל מפסיקים לחפש את הטכניקות הסודיות של קוראנדו, בשלב זה יש לכל אחד טכניקות סודיות משלו.
 
* מוטי נתיב הינו מתלמידיו הבכירים של הסוקה האצומי ועוסק באומנויות לחימה כ-40 שנה. התמחותו בקאטה המסורתית וביישומה הפרקטי.